רויטל הינה רופאת שיניים לילדים ונוער, בוגרת לימודי רפואת שיניים משנת 1996 ובוגרת תוכנית ההתמחות משנת 2001 מביה"ס לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית ובי"ח הדסה עין כרם, ירושלים.
ד"ר גלעד מאמינה ביצירת אוירה רגועה נעימה ומותאמת גיל תוך הקניית גישה חיובית של הילד/ה המטופל/ת והוריו. ד"ר גלעד מאמינה שמתן ידע לבריאות השיניים והפה חשובים לא פחות ממתן טיפול שיניים מקצועי ואיכותי, והיא מיישמת זאת בבדיקות ובטיפולים.
ד"ר רויטל גלעד חברה בהסתדרות לרפואת שיניים ובאיגוד לרפואת שיניים לילדים.
לימודי רפואת השיניים אורכים 6 שנים, בסיומם מוקנה התואר "רופא שיניים". מומחה ברפואת שיניים לילדים (פדודונט), הינו רופא שיניים שהמשיך בלימודיו כ 4 שנים נוספות, ועבר בסיומן מבחן התמחות מטעם המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים ומשרד הבריאות.
במהלך ההתמחות לומדים ומתמקצעים (ידע תאורתי וניסיון קליני מעשי) בטיפול בפעוטות, טיפול בילדים עם צרכים מיוחדים, שימוש בטכניקות התנהגותיות, שימוש בגז צחוק ובתרופות הרגעה, גדילה והתפתחות, הפרעות התפתחותיות במשנן, חבלות בשיניים נשירות וקבועות.
עששת – רִקָּבוֹן שיניים – היא אחת המחלות הזיהומיות הנפוצות ביותר בעולם.
איך נוצרת עששת? עששת נגרמת כאשר חיידקים הנמצאים באופן טבעי בפה, מפרקים סוכרים מהמזון ויוצרים חומצות. בתחילה החומצות האלה פוגעות באמייל (השכבה החיצונית הקשה) בלבד, בהמשך הפגיעה נמשכת ומגיעה לדנטין (השכבה הפנימית). אם התהליך לא ייעצר, הפגיעה תגיע למוך השן (עצב השן). הפגיעה הזו היא "חור" בשן.
השלב הראשון הפיך וניתן לעצירה על ידי שינויים בהגיינה האורלית ובתזונה. השלב השני בדרך כלל כבר דורש ביצוע שיחזור (סתימה). בשלב השלישי נדרש קיטוע מוך או טיפול שורש בשן. לפעמים העששת כל כך נרחבת שאין מנוס מעקירת השן.
תסמינים של עששת:
רגישות לחום, לקור או למתוק
כאב שיניים (בתחילה בזמן אכילה ו/או שתייה, בהמשך ספונטני)
כתם חום או שחור בשן, או חור
סיבוכים אפשריים אם לא מטפלים:
כאבים חזקים
זיהום מקומי ליד השן עד זיהום מפושט בפנים
איבוד שן
איבוד רצף ומקום בקשת השיניים
פגיעה ביכולת הלעיסה
פגיעה באסטטיקה של החיוך
למה חשוב שילדים יהיו ללא עששת?
מניעת כאבים וזיהומים
בריאות חלל הפה והשיניים
שמירה על תזונה תקינה – שיניים כואבות מקשות על אכילה ולעיסה
מניעת בעיות בדיבור
מניעת פגיעה בהתפתחות קשת השיניים והפנים
מניעה:
ביקור ראשון בגיל צעיר – שנה עד שנה וחצי
הדרכת הורים על היגיינת פה ותזונה נכונים כבר מגיל צעיר
היגיינת פה טובה – צחצוח שיניים פעמיים ביום עם משחת שיניים שמכילה פלואוריד
הגבלת צריכת סוכרים ומזון דביק – במיוחד חטיפים ומשקאות ממותקים
ביקורות סדירות אצל רופא שיניים – גם אם אין כאבים
טיפולים מונעים – ניקוי השיניים, מריחת פלואוריד, איטומי חריצים
דגשים נוספים:
1. איכות השיניים – יש ילדים עם שיניים מועדות לפורענות מבחינת התפתחות עששת: שיניים עם נטייה גנטית לעששת ושיניים עם פגמים התפתחותיים שפוגעים בחוזק השן. בילדים אלה חשובים מאוד הביקורות וטיפולי המניעה.
2. גורמים נוספים שתורמים להתפתחות עששת – צפיפות שיניים, הרכב וכמות הרוק, נשימת פה.
מאיזה גיל לצחצח שיניים?
יש לצחצח שיניים החל מבקיעת השן הראשונה עם משחה המכילה פלואוריד.
עד גיל שנתיים השימוש במשחת שיניים בכמות השווה לגודל גרגר אורז.
מגיל שנתיים השימוש במשחת שיניים בכמות השווה לגודל של גרגר אפונה.
עד איזה גיל על ההורים לצחצח לילד את השיניים?
פעולת הצחצוח דורשת מיומנות מוטורית, גם כשמשתמשים במברשת חשמלית. לכן ההמלצה היא, שההורים יצחצחו לילד שיניים עד גיל 8 שנים ויש הגורסים עד גיל 9 שנים.
פלואוריד הוא מינרל טבעי שנמצא במים, במזון ואפילו באדמה.
הפלואוריד חשוב מאוד לבריאות השיניים:
1. מחזק את האמייל (זגוגית השן) – עוזר לשיניים להיות עמידות יותר נגד חומצות שנוצרות מחיידקים וסוכרים.
2. מונע עששת – הפלואוריד יכול לעצור את התהליך העששתי בשלב מוקדם, ולפעמים אפילו "לרפא" נגע עששתי התחלתי.
כיום אין הפלרה של מי השתייה, ולכן חשוב להשתמש באופן קבוע בתכשירים המכילים פלואוריד:
1. משחות שיניים – בזמן הביקור במרפאה יומלצו המינון והכמות המתאימים כתלות בגיל הילד.
2. מי פה/שטיפות פה – תוספת למטופלים עם נטייה לעששת. מומלצים מגיל 6 שנים.
3. ג'ל או לכה – תכשירים לטיפול במרפאת השיניים.
לסיכום: הפלואוריד הינו אלמנט נוסף בהגנה על השיניים מפני התפתחות ו/או התקדמות העששת. הפלואוריד נגיש לשימוש במספר מישורים ביתיים ומרפאתיים.
הכניסה והשימוש באתר מהווים אישור והסכמה מפורשים למדיניות הפרטיות של האתר. אני מאשר כי קראתי והבנתי את מדיניות הפרטיות של ד"ר רויטל גלעד – קרא את מדיניות הפרטיות המלאה כאן. הנני מעל גיל 18 ואני מסכים/מה לעיבוד המידע האישי שלי בהתאם למטרות המפורטות במדיניות זו .